משחק גיבוש מספרים מתהפכים: תיאום, תכנון ושיתוף פעולה

יש משחקים שנראים בהתחלה כמו משימה טכנית קטנה: לעמוד, לזוז, לחשוף, למצוא. אבל מתחת לפעולות הפשוטות האלה מסתתר עולם שלם של דינמיקה קבוצתית, קבלת החלטות, גמישות מחשבתית ועזרה הדדית.

אני גל פליקסברודט, מנחה סדנאות גיבוש ומשחקולוג העוסק בפיתוח תהליכים קבוצתיים, ובמהלך העבודה שלי אני מפתח שוב ושוב משחקים שמצליחים ללמד קבוצה משהו עמוק דווקא דרך פעולה פשוטה, ברורה ואפילו מהנה.

המשחק "מספרים מתהפכים" הוא בדיוק כזה. מצד אחד, הוא מזמין את המשתתפים למשימת תנועה ברורה: כל אחד צריך להגיע אל פלטת מספר היעד שלו. מצד שני, הדרך לשם רחוקה מלהיות אישית בלבד. המספרים מוסתרים, הקרקע אסורה, והקבוצה כולה צריכה לחשוב יחד, לזכור יחד, לתאם יחד ולעזור זה לזה כדי שכולם יגיעו למקום הנכון.

זה מה שהופך את המשחק הזה לכל כך משמעותי. הוא לא עוסק רק ב"להגיע ליעד", אלא בשאלה איך מגיעים אליו כשאי אפשר לעשות את זה לבד. הוא מזכיר לנו שבקבוצה, ההצלחה שלי תלויה לפעמים ביכולת שלי לעזור לאחר, לפנות מקום, לשנות כיוון, לזוז בזמן, לעצור בזמן, ולבנות תמונה משותפת מתוך מידע חלקי.

שם המשחק: מספרים מתהפכים

המטרה:

לחזק שיתוף פעולה, תכנון משותף, תיאום במרחב וגמישות קבוצתית, בדרך שבה הקבוצה מסייעת לכל משתתף להגיע אל פלטת מספר היעד שלו.

מהלך המשחק:

המנחה מפזר במרחב פלטות, כשמתחת לכל פלטה מוסתר מספר. הפלטות מונחות במרחק שמאפשר מעבר בטוח מפלטה לפלטה.

לפני תחילת המשחק כל משתתף מקבל מספר יעד אישי.

לאחר חלוקת המספרים המשתתפים מתבקשים להסתדר כך שכל משתתף יעמוד על פלטה אחת.

מרגע שהמשחק מתחיל, אסור לדרוך על הקרקע שבין הפלטות.

מטרת הקבוצה היא שכל משתתף יגיע אל הפלטה שמספרה תואם למספר היעד שקיבל.

בתחילת המשחק המספרים מוסתרים. כדי לדעת היכן נמצא כל מספר, צריך לחשוף את הפלטות במהלך המשימה.

מותר לעזוב את הפלטה שעליה עומדים.

פלטה אפשר להפוך רק כאשר היא פנויה.

מותר לדבר, לתכנן ולעזור זה לזה לאורך כל המשחק.

המשחק מסתיים כאשר כל המשתתפים עומדים על פלטות היעד שלהם.

הערך שהמשחק נותן לקבוצה

הכוח של "מספרים מתהפכים" טמון בכך שהוא מכריח את המשתתפים להחזיק בו־זמנית שתי משימות: גם לחשוב על היעד האישי שלהם, וגם להבין שהתנועה שלהם משפיעה על כולם. ברגע הזה המשחק כבר לא עוסק רק במספרים, אלא במערכת יחסים.

המשתתפים מתרגלים כאן הקשבה פעילה. הם צריכים לשים לב למה שכבר נחשף, לזכור מידע, לשתף מידע, ולבנות יחד מפה קבוצתית מתוך פיסות קטנות. זו מיומנות חשובה מאוד בכל צוות, כיתה או קבוצה: לא כל אחד מחזיק את כל התמונה, אבל אם משתפים מידע נכון, אפשר להתקדם הרבה יותר טוב.

המשחק גם מחדד גמישות. לא תמיד אפשר להתקדם ישר אל היעד. לפעמים צריך לזוז הצידה, לפנות מקום, לחכות, לשנות תוכנית, או בכלל לעבור דרך מהלך שנראה כרגע "לא בשבילי" כדי לעזור למהלך הקבוצתי כולו. קבוצה שחווה את זה דרך הגוף מבינה לעומק שגמישות אינה ויתור על מטרה, אלא דרך חכמה יותר להגיע אליה.

מעבר לכך, המשחק מחזק אחריות הדדית. כל משתתף לומד שהשאלה איננה רק "איך אני מגיע למספר שלי", אלא גם "איך אני עוזר לאחרים להגיע לשלהם". זהו מעבר חשוב מאוד מתודעה של הישג אישי לתודעה של הצלחה משותפת.

האנלוגיה של המשחק

היופי במשחק הזה הוא שהמשל כבר טמון בתוכו.

המספרים הנסתרים הם כל אותם דברים שאינם גלויים לנו בתחילת הדרך: יכולות שעוד לא נחשפו, צרכים של אנשים אחרים, הזדמנויות שלא ראינו, מידע שחסר לנו, או אפילו הכיוון המדויק שאליו כדאי להתקדם. בחיים, כמו במשחק, לא הכול מונח לפנינו מראש. אנחנו מגלים את המפה תוך כדי תנועה.

הפלטות הן תחנות בדרך. הן המקומות הזמניים שעליהם אנחנו עומדים כרגע: תפקיד, עמדה, שלב בחיים, מקום בקבוצה, בחירה מסוימת, או מרחב פעולה זמני. לא כל פלטה היא היעד הסופי שלנו, אבל כל פלטה יכולה לגלות לנו משהו שיקדם את הדרך.

המעבר לפלטה של מישהו אחר הוא אחד הדימויים היפים ביותר במשחק. בחיים, יש לא מעט רגעים שבהם אני נדרש לעבור רגע לעמדה שאינה "שלי". להבין זווית ראייה של אדם אחר. למלא תפקיד זמני כדי לאפשר לאחר להתקדם. לפנות מקום. להחליף מיקום. לקחת אחריות במקום שבו כרגע יש צורך. לפעמים זה קורה בצוות עבודה, כשמישהו עמוס ואחר נכנס לעזור. לפעמים זה קורה בכיתה, כשילד צריך רגע תמיכה מחבר. לפעמים זה קורה במשפחה, כשאחד מבני הבית מחזיק יותר כדי שמישהו אחר יוכל לנשום.

המעבר הזה אינו ביטול עצמי. להפך. הוא ביטוי של בשלות קבוצתית. ההבנה שכרגע, כדי שכולם יגיעו ליעד, אני אולי צריך לזוז קצת אחרת.

מה אפשר ללמוד מהמשחק על החיים

אחת התובנות החזקות שעולות מהמשחק היא שלא תמיד הדרך הנכונה היא הדרך הישירה. אנחנו רגילים לחשוב במונחים של מטרה, פעולה, תוצאה. אבל במציאות, הדרך מלאה בחשיפות חלקיות, התאמות, עיכובים, טעויות ותיקונים. מי שמסוגל להישאר בתנועה גם כשאין לו את כל המידע, ומי שיודע ללמוד תוך כדי, מתקדם טוב יותר.

תובנה נוספת היא שהתקדמות אישית אמיתית לא תמיד עומדת בניגוד לעזרה לאחרים. לפעמים דווקא כשאני עוזר למישהו אחר להגיע לפלטה שלו, אני מקדם גם את הדרך שלי. זה נכון מאוד לעבודה קבוצתית, לזוגיות, להורות, לחברות ולחיים מקצועיים.

המשחק גם מלמד על ערך העצירה. לא כל רגע דורש עוד תנועה. לפעמים הדבר הנכון ביותר הוא לעצור, להתבונן, לארגן מידע ולבנות תכנון מחדש. בעולם שמקדש מהירות, זו תזכורת חשובה: יש רגעים שבהם עצירה היא חלק מההתקדמות.

למה המשחק הזה נשאר עם המשתתפים גם אחרי שהוא נגמר

"מספרים מתהפכים" נשאר בזיכרון כי הוא מצליח לחבר בין פעולה פשוטה לבין משמעות עמוקה. המשתתפים לא רק פתרו משימה. הם חוו בגוף את המתח בין אישי לקבוצתי, בין ידוע לנסתר, בין תכנון לתנועה, בין מיקום נוכחי ליעד עתידי.

וזה בדיוק מה שהופך משחק קבוצתי טוב לכלי חינוכי, חברתי ותהליכי. הוא לא רק מעביר זמן. הוא מאפשר לקבוצה לפגוש את עצמה דרך פעולה.

בפעם הבאה שאתם מנחים את המשחק הזה, שווה לשים לב לא רק למי הגיע ראשון ליעד שלו, אלא גם לשאלות העמוקות יותר: מי עזר למי? מי היה מוכן לזוז? מי ידע לעצור? מי זכר בשביל כולם? ומי גילה שלפעמים הדרך אל המקום שלי עוברת קודם דרך המקום של מישהו אחר?

אם אתם אוהבים משחקים קבוצתיים שמחברים בין אנשים דרך חוויה, תהליך ותובנה, אתם מוזמנים להמשיך ולעקוב אחרי הבלוג של יוניטי ODT.

---

גל פליקסברודט

מנחה ODT לסדנאות גיבוש ומשחקולוג לתהליכים חברתיים משנת 2010.

מעוניינים להזמין מאיתנו פעילות/סדנא?

צרו קשר