​

ששת הערכים המרכזיים (ה.ח.י.ב.ו.ר):

 

הגשמה – הגשמה היא הנטייה המולדת של האדם לפתח את יכולותיו, כישוריו והפוטנציאל הטמון בו במטרה להיות העצמי הטוב ביותר שטבעו המולד מאפשר לו. המימוש העצמי מתבטא בשמירה על הקיום הפיזי שלנו וגם בצמיחתנו האישית שהינה ייחודית לכל פרט בהתאם לשאיפות הדינמיות האישיות שלו.

 

תכנית 'חכמת ה.ח.י.ב.ו.ר' תועבר במרחב מבוקר, תחת כללי בטיחות ברורים שישמרו על קיומם הפיזי של כל פרט ופרט בקבוצה לצורך הגשמתו האישית.

לאורך הפעילויות והתרגילים השונים, המנחה יתרגל עם המשתתפים הצבת מטרות קבוצתיות ומטרות אישיות שיביאו למימוש הפוטנציאל האישי של הפרט בקבוצה ושל הקבוצה ככלל.

 

חשיבה – חשיבה היא פעילות העוסקת במידע הנקלט מהסביבה על ידי החושים או הנשלף מהזיכרון, ובעיבודו או ארגונו מחדש במוח. כמו כן, החשיבה עוסקת גם בתהליכים שונים ליצירת מידע חדש, כמו למשל הגעה לתובנות והסקת מסקנות.

 

לאורך הפעילויות השונות המשתתפים יצטרכו לקלוט מידע חדש ולתרגמו לכדי פעולות פרקטיות שיעזרו לקבוצה להתמודד מול משימות האתגר השונות. בנוסף, לאורך המפגשים יחוו המשתתפים מעגלי חיבור לעיבוד הרגשי והשכלי של חווית התכנית לפי שיטת חכמת המעגל – שיטה המבוססת על כללי יסוד המאפשרים יצירת מרחב דיבור מאפשר ולא שיפוטי.

 

 

יצירתיות – היצירתיות נשענת על הגמישות המחשבתית של האדם, כאשר אחד ממאפייני הליבה של עבודה יצירתית הוא החדשנות שלה. להבדיל מדפוסי חשיבה נוקשים ומקובעים המתנגדים לארגון מחדש של עמדות שונות, הגמישות המחשבתית יכולה להוביל לרעיונות חדשים או להמצאת דרכים חדשות להתמודדות עם סיטואציות שונות בחיי היומיום של האדם. מסיבה זו השימוש ב'חשיבה יוצרת' למציאת פתרונות יעילים, רעיונות חדשים ומוצרים שימושיים, תורמת באופן משמעותית להתפתחות של האנושות.

 

במהלך התכנית יחוו המשתתפים מגוון רחב של תרגילי חיבור קבוצתיים, בין התרגילים יהיו משימות בהן יהיה על חברי הקבוצה להפעיל יכולת של חשיבה מחוץ לקופסא למציאת פתרונות שונים להשגת המשימה. המטרה בכך היא לעודד את חברי הקבוצה לפתח בעצמם את היכולת והכלים להתמודדות מול האתגרים השונים שהחיים מציבים לנו כבני אדם בחברה שמתפתחת ומשתנה כל הזמן.

 

 

בחירה – הבחירה מתייחסת לבחירתו החופשית של הפרט שבאה לציין שהתנהגותו של האדם (מעשיו, החלטותיו, מחשבותיו, ורגשותיו) הם פרי רצונו החופשי, ואינם קבועים מראש או מוכתבים בידי יד הגורל.

 

לפי תפיסה זו לאדם יש יכולת להחליט וחופש לבחור את מעשיו והלכי רוחו, ובכך לקבוע במידה מסוימת את השתלשלות חייו. משמע, שבכל רגע נתון בו האדם מזהה את יכולתו לבחור, הוא חופשי להחליט מבין האפשרויות הניצבות בפניו את האפשרות שתגרום לו או לסביבתו יותר הנאה וסיפוק.

 

בעולם המשחקים, כל משחק מציב אתגר, הזמנה לפעולה, שמטרתה היא לגרות את השחקן להשתתף ולשחק, לוותר, או לפרוש באמצע וזאת בהתאם ליכולותיו, כישוריו ורגשותיו. במהלך המפגשים ולאורך הפעילויות השונות יובהר למשתתפים כי ביכולתם לבחור אם ברצונם לקחת חלק פעיל במשחקים או חלק פסיבי של צופה מהצד בצורה מבוקרת וזאת לאחר ישמעו מראש את המצופה מהם בכל משימה ואתגר.

​

​

ויתור – מתי טוב לשמור על איפוק ומתי לא? מהו ויתור נכון? מדוע כל כך קשה לקבל דעה אחרת? חכמת החיבור מציאה כלי פשוט ויעיל שנקרא חכמת המעגל או מתודת השולחן העגול. שיטה זו עוזרת למשתתפים לתעל את האנרגיות המבוזבזות בקונפליקטים למקום פורץ דרך שמוביל להעצמה ובנייה של דעת הקבוצה המשותפת.

 

מלכתחילה, כל אחד מאתנו בנוי בצורה שונה מהאחר, וככל שנקבל זאת כחלק מהטבע האנושי בו לכל אחד יש את הייחודיות שלו, כך נצליח למצוא את עמק השווה בינינו. אני נמצא בתוך עצמי ולא מרגיש את מה שיש באחר. לא את הרגש ולא את השכל שלו. לכן קשה לנו לקבל דעה אחרת ששונה או מנוגדת לדעה שלי. אך כדי להגיע לאיזון כל אחד יידרש לא להתאפק ולוותר על דעתו, אלא לוותר על האגו שלו, על הרצון להיצמד לדעה שלו בלבד, ולהסכים להוליד רגש ושכל משותפים. אלמנט זה הוא סוד ההצלחה בכל מערכת יחסית אנושית. אותו עיקרון של חיבור פועל גם כשיש יותר משני צדדים בעניין.

 

בהתאם לעיקרון זה, את השיח בינינו במהלך המפגשים נקיים בצורה עגולה בה יהיה עלינו להגיע בשלב ראשון להסכמה שכדי להתקדם בחיים עלינו להגיע לשיתוף, לחיבור. ככל שאנו הפוכים זה מזה ודעותינו שונות, כך ביכולתנו להגיע להצלחה גדולה יותר. בפועל, כל אחד ידבר בתורו, והאחרים יקשיבו לדבריו ויוסיפו את שלהם כשיגיע תורם לבניית השכל הקבוצתי המשותף של כלל חברי הקבוצה.

 

 

רצינות – הרצינות היא גישה אחראית ורשמית, המאופיינת בשיקול דעת ובהעמקה.

האם יש דבר רע ברצינות? ודאי שלא. פעמים רבות מיקוד, מחויבות, ירידה לפרטים הם ערכים מעולים שמסייעים בידינו להשיג תוצאות ואף מקדמים את מטרותינו הסמויות והגלויות.

 

אדם רציני הוא אדם שמתייחס ברצינות למטרותיו ולהשגת איכות בחייו עד כדי כך שלעיתים הוא גם מוכן להיות מעט פחות רציני. כך אנו גם מתייחסים למשחקים שאנו בוחרים לשחק בחיינו.

 

כשאנו בוחרים לקחת חלק פעיל במשחק, ולא משנה איזה, אנו לוקחים את חוקי המשחק ברצינות ומנסים לעמוד בהם ככל האפשר על מנת שנצליח להשיג את מטרתנו מבלי לפגוע בחוויית האתגר שהמשחק מציב לנו. אנו לא 'מרמים' או מחפשים קיצורי דרך, אחרת עדיף היה כבר אם לא היינו לוקחים על עצמינו את האתגר מלכתחילה.

 

המשחק הוא הכלי שלנו, המבוגרים, להכין את הצעירים לקראת עתידם בחברה האנושית. דרך המשחקים אנו מלמדים אותם על אחריות, על כבוד, על עמידה בכללים ועוד ועוד ועוד... וגם אנו כמבוגרים משחקים כל הזמן תחת כללים וחוקים של החברה בה אנו חיים במטרה להגשים את מטרותינו ולמצוא הנאה וסיפוק בחיינו - וזאת כל מהותה של תכנית חכמת ה.ח.י.ב.ו.ר.

​