top of page
1611233066456%20(1)_edited.png

הבלוג
של יוניטי

050-9890720

לוגו חדש.png
Writer's pictureגל פליקסברודט

אינטליגנציה קולקטיבית: סוד ההצלחה שמסתתר בקבוצה שלך

בעידן המודרני, שבו שיתוף פעולה הוא המפתח להצלחה בארגונים, בקהילות ובחברות, נשאלת השאלה: מהי האינטליגנציה הקולקטיבית של קבוצות? כלומר, האם ניתן למדוד את החוכמה של קבוצה שלמה ולא רק של כל חבר בקבוצה בנפרד? מה הופך קבוצה אחת לחכמה ויעילה יותר מקבוצה אחרת? מאמר זה יעסוק בתשובות לשאלות אלו, בהתבסס על מחקר פורץ דרך שנערך באוניברסיטת MIT, ויבחן את הגורמים שמשפיעים על אינטליגנציה קולקטיבית.


מהי אינטליגנציה קולקטיבית?

אינטליגנציה קולקטיבית היא מדד המשקף את היכולת של קבוצת אנשים להצליח במשימות שונות. מדובר בתפיסה דומה לזו של מדידת אינטליגנציה אישית, אך כאן אנו בוחנים את הקבוצה כיחידה אחת, ולא את האינטליגנציה של כל פרט ופרט בה. הקבוצה פועלת כמכלול – כמו אורגניזם שמייצר תובנות וחוכמה מעבר לחישוב הפשוט של האינטליגנציה האישית של כל אחד מחבריה.


כיצד נבדקת אינטליגנציה קולקטיבית?

המחקר שבחן את הנושא ערך ניסוי שבו השתתפו מספר רב של קבוצות קטנות, כאשר כל קבוצה כללה בין 3 ל-5 אנשים. הקבוצות נדרשו לבצע מספר משימות הדורשות אינטליגנציה, בדומה למבחנים שמבצעים יחידים לצורך מדידת IQ. לאחר השלמת המשימות, נמדדה ההצלחה הקולקטיבית של הקבוצות ונבדקו הגורמים שהשפיעו על ביצועיהן.


מה גילו במחקר?

התפיסה האינטואיטיבית עשויה להוביל למסקנה כי קבוצה המורכבת מאנשים בעלי אינטליגנציה גבוהה תצליח יותר מקבוצה המורכבת מאנשים עם אינטליגנציה ממוצעת. אך המחקר גילה ממצאים מפתיעים. במחקר, שהתקיים בשנת 2010 באוניברסיטת MIT, נמצא כי אין קשר הכרחי בין אינטליגנציה גבוהה של חברי הקבוצה לבין הצלחת הקבוצה במשימות. קבוצות שהורכבו מאנשים בעלי אינטליגנציה ממוצעת יכלו, במקרים מסוימים, להגיע לתוצאות טובות יותר מקבוצות של אנשים אינטליגנטים מאוד.

לדוגמה, אם נבחן קבוצה שבה ממוצע האינטליגנציה האישית של חבריה הוא 140, וקבוצה אחרת שבה ממוצע האינטליגנציה הוא 110, עדיין ייתכן כי קבוצת ה"רגילים" תגיע לתוצאות גבוהות יותר. כך, האינטליגנציה הקולקטיבית של קבוצת ה"רגילים" עשויה להיות 130, בעוד שקבוצת ה"חכמים" תגיע לאינטליגנציה קולקטיבית של 90 (המספרים הללו הם לצורך הדוגמה בלבד).


מדוע זה קורה?

למרות שהחוקרים עדיין לא יודעים להסביר במלואו את המנגנון המדויק שיוצר אינטליגנציה קולקטיבית, הם גילו כי קיימים שלושה גורמים עיקריים שמשפיעים על רמת החוכמה של קבוצה. ממצאים אלו יכולים להסביר מדוע קבוצות מסוימות מצליחות יותר מאחרות, גם כאשר ההבדלים באינטליגנציה האישית של חברי הקבוצה נראים ברורים.


שלושת הגורמים המשפיעים על אינטליגנציה קולקטיבית

  1. אינטליגנציה רגשית של חברי הקבוצה – גורם משמעותי שזוהה כמשפיע על הצלחת הקבוצה הוא האינטליגנציה הרגשית של חבריה. ככל שחברי הקבוצה הם בעלי יכולת גבוהה יותר לזהות ולהבין את רגשותיהם של אחרים, כך הקבוצה מצליחה יותר במשימותיה. היכולת "להרגיש" את האחר מאפשרת יצירת תקשורת טובה יותר ושיתוף פעולה אפקטיבי יותר, מה שמוביל לתוצאה כוללת טובה יותר.

  2. שיח שווה בין חברי הקבוצה – הגורם השני המשפיע על אינטליגנציה קולקטיבית הוא השוויון בשיח בין חברי הקבוצה. המחקר מצא שככל שהשיח בתוך הקבוצה היה מאוזן יותר, כלומר כאשר כל חבר בקבוצה מקבל הזדמנות להביע את דעתו בצורה שווה, כך הקבוצה הייתה מוצלחת יותר. קבוצות שבהן מספר מצומצם של אנשים השתלטו על הדיון והשיח היה חד-צדדי נטו להיכשל יותר במשימות.

  3. כמות הנשים בקבוצה – ממצא נוסף שעלה במחקר הוא שככל שהיו יותר נשים בקבוצה, כך הקבוצה הייתה חכמה יותר. החוקרים ייחסו את הממצא לכך שנשים נוטות להיות בעלות אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר, מה שמשפיע לחיוב על האינטליגנציה הקולקטיבית. אף על פי כן, החוקרים ממליצים להציג רק את שני הגורמים הראשונים כשבוחנים אינטליגנציה קולקטיבית, אלא אם כן מדובר בקבוצה נשית, שבה הכמות הגבוהה של נשים תורמת לתחושת הצלחה.

אינטליגנציה קולקטיבית

כיצד ניתן ליישם את ממצאי המחקר?

הממצאים הללו הם בעלי השלכות חשובות על הדרך שבה עלינו לחשוב על שיתוף פעולה קבוצתי בארגונים, קהילות, צוותים וחברות. כאשר אנו שואפים להקים צוות מצליח או לשפר את הביצועים של קבוצה קיימת, חשוב לשים דגש על הגורמים שיוצרים אינטליגנציה קולקטיבית ולא רק על חוכמתם האישית של חברי הקבוצה.


בחירת חברי קבוצה חכמה – אם אנו מחפשים לבנות צוות מוצלח, אין זה הכרחי לבחור תמיד את האנשים בעלי האינטליגנציה הגבוהה ביותר, אלא יש לבחור אנשים שיודעים לעבוד היטב יחד. במילים אחרות, האינטליגנציה הרגשית ויכולת השיח השווה הם חשובים יותר מאשר היכולת האישית של כל אחד מהחברים.


שיפור צוותים קיימים – במידה והצוות כבר קיים ואנו רוצים לשפר את תפקודו, עלינו להשקיע בשיפור האינטליגנציה הקולקטיבית ולאו דווקא במתן כלים וידע נוספים לכל חבר צוות באופן אינדיבידואלי. במקום זאת, יש להתמקד בהדרכת הצוות כיצד לעבוד יחד בצורה מיטבית – איך "לחוש" אחד את השני ואיך לנהל דיונים שווים שבהם כל חבר צוות מקבל את הזכות להביע את דעתו. הדבר יוביל לצוות חכם יותר, שמסוגל להתמודד עם אתגרים בצורה אפקטיבית יותר.


ממצאים נוספים: השפעת הטסטוסטרון

מחקר נוסף שנערך בנושא גילה כי ככל שרמת הטסטוסטרון בקבוצה גבוהה יותר, כך יורדת יכולת שיתוף הפעולה שלה. רמות גבוהות של טסטוסטרון נקשרו להתנהגות אגוצנטרית, מה שפוגע בשיתוף הפעולה הקבוצתי ובהתאם לכך גם באינטליגנציה הקולקטיבית של הקבוצה.באופן מעניין, מחקר זה בוצע דווקא על קבוצות של נשים ולא של גברים, אך הממצאים חלים באותה מידה על שתי הקבוצות.


רעיון למשחק הממחיש את הרעיון של אינטליגנציה קולקטיבית

שם המשחק: בניית מגדל משותף

מטרה: להמחיש כיצד תקשורת ושיתוף פעולה משפיעים על הצלחת הקבוצה.

הכנה מוקדמת:

  • חלקו את המשתתפים לקבוצות של 4-6 אנשים.

  • ספקו לכל קבוצה ציוד פשוט כמו ספגטי יבש, מרשמלו, חוטים ודבק.

ציוד נלווה:

  • 20 מקלות ספגטי

  • חוט באורך 1 מטר

  • גליל סרט דביק

  • 1 מרשמלו גדול

כללי המשחק:

  • כל קבוצה צריכה לבנות מגדל בעזרת החומרים שסופקו לה.

  • המרשמלו חייב להיות בראש המגדל.

  • הזמן לבנייה מוגבל ל-15 דקות.

חוקים:

  • אסור להשתמש בחומרים נוספים מעבר למה שסופק.

  • על המגדל להיות יציב ואסור להחזיק אותו בסיום.


לאחר סיום המשחק, דונו בשאלה כיצד כל קבוצה עבדה יחד. איזה שיטות שיתוף פעולה היו יעילות יותר? איך חברי הקבוצה הצליחו "להרגיש" אחד את השני ולעבוד יחד כדי להצליח במשימה?


סיכום: אינטליגנציה קולקטיבית כמפתח להצלחה קבוצתית

המחקר על אינטליגנציה קולקטיבית מספק תובנות חשובות לגבי הדרכים שבהן ניתן לשפר את ההצלחה של קבוצות. בעוד שהנטייה הראשונית עשויה להיות לבנות צוותים על סמך אינטליגנציה אישית גבוהה, הממצאים מראים כי שיתוף פעולה אפקטיבי, אינטליגנציה רגשית ושיח מאוזן בין חברי הקבוצה הם הגורמים המרכזיים להצלחת קבוצה.בין אם מדובר בארגון עסקי, בקהילה או בצוות פרויקט, אינטליגנציה קולקטיבית יכולה להיות המפתח להצלחה ולעמידה באתגרים בצורה מיטבית.


 

גל פליקסברודט

מנחה ODT לסדנאות גיבוש ומשחקולוג לתהליכים חברתיים משנת 2010.

מעוניינים להזמין מאיתנו פעילות/סדנא?


51 views