_edited.png)
ילדים אוהבים לשחק!
ילדים אוהבים גם לנצח!
אבל יותר משהם אוהבים לנצח הם שונאים להפסיד במשחק.. הם כל כך יראים מתחושת ההפסד שהם יעדיפו להמציא שקרים או לוותר על משחק אם יש בו איום גדול מדיי עבורם - העיקר לא להפסיד.
זהו מנגנון הגנה טבעי שקיים בכל אדם - החישוב של משיכה אל מה שגורם לי הנאה כמו תחושת הניצחון במשחק מול הבריחה ממה שעושה לי רע - ההפסד. והפחד הזה יכול להכניס בילד תחושה של תסכול ופגיעה בביטחונו העצמי להתמודד מול אתגרים שונים בחייו.
מחקרים הראו כי הביטחון העצמי של הילד נבנה מתחושת ההצלחות שהוא חווה, אבל כדי להצליח צריך ללמוד איך להתמודד... אז כיצד פורצים את מעגל הקסמים הזה? כיצד אפשר לעזור לילדים כבר מגיל קטן להתמודד?
משחקי הגיבוש והחיבור
כדאי לחשוף לילדים כבר מגיל קטן את 'משחקי החיבור' - אלו משחקים בהם אנו פועלים ביחד עם הילד, כקבוצה (מיעוט הרבים שניים) מול אתגר משותף ומנסים להתגבר עליו בעזרה הדדית ושיתוף פעולה.
כשמנצחים ביחד התחושה מציפה את הילד באושר, יותר משהיה מנצח במשחק אילו היה לבדו. כעת הוא יכול לשתף את ניצחונו עם אדם נוסף וההנאה גדולה פי שניים (או שלושה או ארבעה בהתאם לכמות המשתתפים המתמודדים מול האתגר הקבוצתי).
לדוגמא במשחק 'התחממות גלובלית': פורסים את 'הקרחון' (מחצלת או שמיכה) על הריצפה וכל המשפחה עולה. כשאף רגל כבר לא נוגעת בשטח מסביב לקרחון אז סופרים 5-10 שניות ויורדים מהקרחון. מקפלים ומקטינים את גודל 'הקרחון' ועולים שוב. חוזרים על פעולה זו שוב ושוב כאשר בכל פעם מקטינים בהדרגה את שטח העמידה. כאשר רואים שהקבוצה כבר מתקשה אומרים להם שצוות ההצלה הגיע ובזאת נגמר המשחק. רצוי לדבר לאחר המשחק על תחושת ההצלחה המצטברת משלב לשלב ועל הקושי שניצבנו מולו ברגע האחרון.
אך מה קורה כשמפסידים?
חשוב להתאים את האתגר לרמה של הילדים בהתאם לגילם ובהדרגה להעלות את האתגרים או לחזור עליהם שוב במידה ולא הצלחתם לעמוד בהם.
ההורים מוזמנים לתת דוגמא לילד איך לקבל את הניצחון וההצלחה בהנאה ואיך להתמודד עם ההפסד המשותף.
יש משפט שאומר 'צרת רבים חצי נחמה' - כשאנו מפסידים ביחד במשחק, תחושת התסכול מתפזרת בין המשתתפים ומקלה על הפרט בהתמודדות עם ההפסד.
כאשר אנו מרגילים את הילדים מגיל קטן שזה בסדר גם להפסיד במשחק ומראים להם דוגמא איך אנו מקבלים את תחושת ההפסד, זה בונה בהם את הביטחון העצמי להמשך חייהם.
ולא.. לא צריך לוותר על משחקי התחרות, זה חלק מהטבע שלנו להשוות ולהתחרות זה בזה ולשאוף לחזק את הכישורים והמיומנויות השונות שלנו בהשוואה לסובבים אותנו. אך עבור ילד זה צריך להיעשות בהדרגה.
גם את משחקי התחרות אפשר להכניס בהדרגה, אך לא ומקדם מדי.
בהתחלה משחקים של קבוצה מול קבוצה, וכשהם יהיו מוכנים, אפשר גם לשלב משחקים של אחד על אחד ולתמוך בהם כשהם ינצחו וגם כשהם יפסידו.
גל פליקסברודט
מנחה ODT לסדנאות גיבוש ומשחקולוג לתהליכים חברתיים משנת 2010.
מעוניינים להזמין מאיתנו פעילות/סדנא?
