תחת אש – פעילות ODT על בריונות, חוסן ואומץ חברתי

“תפסיקו כבר!” – שתי מילים שמנסות לעצור גשם של מילים, צחוק לעגני, מבטים צורבים.

בכל פעם שאני עובד עם קבוצות נוער, אני רואה את זה בעיניים שלהם – את הפחד מלהיות בצד הלא נכון של הצחוק. לפעמים הבריונות לא נראית כמו אלימות, אלא כמו מבט, בדיחה, או דחיפה קטנה מדי שנשארת בלב הרבה אחרי.

אני, גל פליקסברודט – משחקולוג חברתי ומנחה סדנאות ODT ביוניטי ODT – מאמין שכדי להבין בריונות צריך לחוות את התחושות שמסתתרות מאחוריה. לא רק לדבר על זה, אלא לשחק את זה.

כך נולד המשחק “תחת אש” – פעילות ODT עוצמתית שמדמה את התחושה של להיות במרכז, להתמודד עם לחץ, ולגלות את העוצמה הטמונה בשיתוף פעולה ובאומץ חברתי.

מה זו בעצם בריונות?

בריונות היא לא רק מכה או צעקה. זו התנהגות חוזרת שמטרתה לפגוע, להעליב או להחליש אדם אחר – לרוב מתוך צורך עמוק בכוח ושליטה.הבריון לא תמיד "רשע" מלידה – לעיתים הוא פשוט מנסה להשיג תחושת ביטחון, שליטה או שייכות דרך הדרך היחידה שהוא מכיר: שליטה באחרים.

הצורך בשליטה טבוע בכולנו. זהו מנגנון הגנה טבעי שנועד לשמור עלינו בעולם לא צפוי – כשאנחנו מרגישים חסרי אונים, אנחנו מנסים “להחזיר שליטה” על ידי השפעה על אחרים או על הסביבה שלנו.אצל ילדים ובני נוער, כשהזהות עוד מתגבשת והביטחון העצמי מתנדנד, השליטה הופכת לעיתים לאמצעי הישרדות חברתי:“אם אני זה שמנהל את הצחוק – לא יצחקו עליי.”

“אם אני זה שמחליט מי בפנים ומי בחוץ – אני לא אהיה לבד.”

כאן נכנסת המשחקולוגיה – הכלי שמאפשר להפוך את הצורך הזה למרחב של השפעה חיובית.במשחקים קבוצתיים אנחנו לומדים שהשפעה לא חייבת לבוא מכוח, אלא יכולה להגיע משיתוף פעולה, הקשבה ויצירת ביטחון הדדי.במקום לשלוט באחרים – אני יכול לבחור להשפיע על האווירה.במקום לפחד לאבד כוח – אני יכול ליצור כוח משותף.

וכשקבוצה לומדת לתעל את האנרגיה הזו למקום של משחק, יצירתיות ואחריות – היא מגלה דרך חדשה לגמרי “לנצח”: לא על חשבון מישהו אחר, אלא ביחד.

בריונות בימינו – איפה היא מתחבאת ואיך מזהים אותה

אם בעבר בריונות התרכזה בעיקר בחצר בית הספר, היום היא נמצאת כמעט בכל מקום –בכיתה, במסדרון, באוטובוס, ובעיקר ברשתות החברתיות.

הבריונות החדשה היא חמקמקה:

• בריונות חברתית – נידוי, התעלמות מכוונת, לעג פומבי.

• בריונות רגשית – שמועות, הקנטות, חיקויים משפילים.

• בריונות דיגיטלית – פוסטים, תמונות או הודעות שמביישות או מבזות אדם.

היא נראית "קטנה" מבחוץ, אבל ההשפעה שלה עצומה. ילד שמקבל עשרות הודעות עוקצניות בקבוצת וואטסאפ מרגיש לבד בדיוק כמו מי שצוחקים עליו מול כולם.

אנשי חינוך יכולים לזהות סימנים מוקדמים אם הם ערניים לניואנסים:

• תלמיד שפתאום מתבודד או נמנע מהפסקות.

• ירידה חדה במצב הרוח או בהישגים.

• פחד מהגעה לבית הספר או תלונות על כאבים לא מוסברים בבוקר.

• שינוי בהתנהגות הדיגיטלית – מחיקה של חשבונות, סגירות פתאומיות.

הכלים להתמודדות מתחילים בהקשבה ובשפה: לשאול, להתעניין, לשדר ביטחון ופתיחות.

לא להמעיט בערך "סתם צחוק" ולתת לגיטימציה לילדים לשתף גם כשנדמה שזה "שטות".

וכמובן – לשלב פעילויות חווייתיות שמאפשרות לדבר על זה דרך הגוף והחוויה, כמו המשחק “תחת אש”.

איך נולד המשחק "תחת אש"?

כמשחקולוג חברתי, אני שואל את עצמי בכל פעם: איך אפשר לקחת נושא רגיש, לפרק אותו לגורמים – ולבנות סביבו משחק שמאפשר לחוות, להבין ולבחור אחרת?

כשעסקתי בנושא בריונות, הבנתי שצריך ליצור מרחב בטוח שבו המשתתפים יוכלו גם להרגיש מה זה להיות במרכז הפגיעה, וגם לחוות את תחושת העוצמה שבבחירה להגן.

כך נולד המשחק "תחת אש" – לא רק מטאפורה למצב של לחץ, אלא הזמנה לחקור איך מרגיש הגוף והנפש כשאנחנו חשופים, ואיך משתנה כל הסיפור כשמישהו קם לעזרתנו.

שלב ראשון: תחת אש

במשחק "תחת אש", המשתתפים עומדים במעגל ואחד נבחר לעמוד במרכז.בידי המשתתפים כדור ספוג רך, והמטרה היא לפגוע ברגליו של האדם שבמרכז – מהברך ומטה בלבד.

הכדור חייב להיזרק בכיוון בטוח ונמוך, כדי למנוע פגיעות גוף לא נעימות ולשמור על אווירה חיובית ובטוחה.

המשתתף שבמרכז לא יכול לגעת בכדור כלל – עליו רק להתחמק, לקפוץ, להסתובב ולנוע במרחב.

המטרה שלו היא לשרוד כמה שיותר זמן בלי להיפגע, כשהשעון מתקתק – עד דקה לכל היותר.

הגרסה הזו של המשחק לא רק שומרת על בטיחות המשתתפים, אלא גם מוסיפה אלמנט פיזי ודינמי שמדגיש את תחושת הלחץ, המתח והניסיון "לברוח מהפגיעה" – תחושות שמוכרות לכל ילד שחווה בריונות.

בשלב השיח לאחר מכן, חשוב לדבר על החוויה:

איך זה הרגיש כשכולם מנסים לפגוע בך?

מה עובר עליך כשאין לך לאן לברוח?

ואיך זה מרגיש כשהכדור כבר בדרך אליך ואין מי שיגן?

שלב שני: המגינים

בשלב הבא, שני משתתפים נוספים מצטרפים למרכז בתור “המגינים”.

גם בשלב הזה החוקים נשמרים – זורקים את כדור הספוג אך ורק אל רגלי המשתתף, ובכוח מתון.

המגינים עומדים עם הפנים למעגל ומנסים לעדוף בגופם את הכדור, כדי למנוע פגיעה.

פתאום התנועה במעגל משתנה –האדם שבמרכז כבר לא לבד, הוא נע, קופץ, מחייך, והמגינים סביבו פועלים בהרמוניה.

הזריקות נהיות מדויקות יותר, אך גם מתחשבות יותר.

כך נוצר שיח חדש סביב שליטה, כוח ואחריות:

איך אפשר להשתמש בכוח שלנו – הפיזי והחברתי – כדי להגן, לא לפגוע?

איך זה מרגיש כשמישהו נעמד לצידך, אפילו במשחק פשוט?

מה אפשר ללמוד מזה?

בשלב העיבוד הקבוצתי כדאי לשים דגש על ארבע נקודות עיקריות:

• אומץ חברתי – לא לפחד להיות זה שאומר “זה לא בסדר”.

• כוח קבוצתי חיובי – כשהקבוצה מחליטה לשנות כיוון, הבריון מאבד כוח.

• שפה מקרבת – גם מילים הן כדורים; לבחור בהן בזהירות.

• תמיכה הדדית – מי שמגן על אחרים, גם זוכה בעצמו להגנה חברתית.

ולא פחות חשוב – לשאול את המגינים:

איך זה הרגיש להיכנס למרכז ולהגן?

האם הרגשתם עוצמה? אחריות? פחד?

ומה הרגשתם כשניסיתם לעצור את הפגיעה בזמן?

השאלות האלו פותחות שיח עמוק על משמעות ההתערבות, על המחיר האישי, ועל התחושה של להיות זה שקם מול קבוצה – ובוחר באומץ.

דגש למנחים – בטיחות ומשמעות

הקפידו להשתמש בכדור ספוג רך בלבד ולוודא שכל הזריקות מופנות מהברך ומטה, בעוצמה מתונה.

חשוב לשמור על אווירה קלילה ולא תוקפנית – המשחק נועד לעורר אמפתיה, לא תחרות.

לאחר כל סבב, עצרו לשיח קצר: הדגישו את תחושת הלבד, את המשמעות של מי שבא לעזור, ואת הדרך שבה קבוצה יכולה לשנות מציאות של פגיעה.

לסיום – להפוך את המשחק לשיעור בחיים

בריונות לא נעלמת ביום אחד, אבל היא יכולה להיעלם מקבוצה אחת שמבינה את כוחה.

“תחת אש” הוא הרבה מעבר למשחק – זו הזדמנות לחוות בגוף מהו פחד, מהי תמיכה, ואיך שיתוף פעולה יכול לשנות את כללי המשחק.

רוצים להזמין פעילות ODT חברתית לבתי ספר שמחזקת אמפתיה, שיתוף פעולה והתמודדות עם בריונות?

בקרו באתר יוניטי ODT – משחקים שמחברים בין אנשים

או עקבו אחרי הבלוג שלנו לעוד מאמרים ופעילויות משמעותיות.

---

גל פליקסברודט

מנחה ODT לסדנאות גיבוש ומשחקולוג לתהליכים חברתיים משנת 2010.

מעוניינים להזמין מאיתנו פעילות/סדנא?

צרו קשר