פעילות ODT מגדל האנוי: איך להפוך חידה אישית למשימה קבוצתית
- גל פליקסברודט
- 3 ביולי
- זמן קריאה 4 דקות
בכל פעם שאני מוביל קבוצה במשחקי חשיבה ואתגר, אני מרגיש כאילו אנחנו יוצאים למסע משותף, כזה שמתחיל בחידה או משימה, אבל מהר מאוד הופך ליותר מזה. הוא הופך להזדמנות לחיבור.
אני גל פליקסברודט, משחקולוג המתמחה בתהליכים חברתיים וגיבוש קבוצות. בעשור האחרון, אני מוביל פעילויות Outdoor Training (ODT) המשלבות חידות, משחקי חשיבה ופעילויות גיבוש פיזיות, שמטרתן לחבר אנשים בצורה עמוקה ואותנטית יותר. מה שמניע אותי הוא האמונה שהמוח האנושי והלב האנושי קשורים אחד לשני, ושחידות יכולות לשמש כמפתח לפתיחת הקשרים האלו, כאשר הן מנוהלות נכון ובצורה שמביאה לידי ביטוי את השיתוף פעולה בקבוצה.
במאמר הזה, אני הולך לדבר על איך משחקי חשיבה יכולים לא רק לשפר את היכולת המנטלית, אלא גם לחזק קשרים בין אנשים בצורה שמקרבת ויוצרת תחושת שותפות אמיתית. דרך סיפור אישי והדגמה של אחד המשחקים האהובים עליי - "מגדל האנוי", נראה איך כל חידה יכולה להפוך מאתגר אישי למשימה קבוצתית שמקדמת שיתוף פעולה וחיבור בריא.
איך חידות תורמות לחיבור בין אנשים?
חידות ומשחקי חשיבה הם לא רק דרך לבדוק את היכולות הקוגניטיביות שלנו, אלא גם כלי חברתי מצוין. מתוך העבודה שלי בשטח עם קבוצות מגוונות, ראיתי שוב ושוב כיצד משימות קוגניטיביות קבוצתיות יכולות להוביל לחיזוק הקשר בין משתתפים. זה קורה על ידי שיתוף פעולה, הדדיות ולמידה קולקטיבית. זה קצת כמו כשאתם נתקעים עם חבר על חידה – תוך כדי שאתם שוברים את הראש ביחד, נוצרת תחושת קירבה. אתם מתמודדים עם אותה הבעיה, חושבים איך לעזור אחד לשני, ואפילו המתח יוצר חוויות משותפות.
במיוחד כשזה קורה במסגרת קבוצתית, החוויה של פיצוח חידה לא לבד, אלא עם אחרים, משנה את כל התחושה. במקום תחרות, נוצרת שותפות. במקום תסכול, יש תחושת הישג קבוצתית כשמגיעים לפתרון. וזה, חברים, המקום שבו החיבור האנושי מקבל עוד כמה נקודות.
מגדלי האנוי – מה זה בכלל?
"מגדל האנוי" הוא משחק קלאסי שפותח במאה ה-19 על ידי המתמטיקאי הצרפתי אדוארד לוקאס. המשחק מורכב משלושה מוטות ומספר דיסקים, כשהמטרה היא להעביר את כל הדיסקים ממוט אחד לשני, לפי חוקים מסוימים. ההגבלות הן פשוטות אך מאתגרות: מותר להזיז דיסק אחד בלבד בכל פעם, ואי אפשר להניח דיסק גדול על דיסק קטן יותר. המשחק המקורי הוא אישי לחלוטין – כל משתתף צריך להתמודד לבדו מול החידה, כשהמטרה היא לפתור אותה במינימום מהלכים.
המשחק הקלאסי הזה מציב בפני כל שחקן אתגר מתמטי מובהק, כאשר מספר המהלכים הנדרש לפתרון החידה גדל באופן מעריכי עם כל תוספת של דיסק. מדובר בחידה שמחייבת סבלנות, ריכוז ויכולת תכנון מקדימה.

איך מגדל האנוי הופך למשחק חברתי?
בגרסה החברתית שפיתחתי, המשחק מקבל טוויסט מיוחד. לא עוד אתגר אישי – אלא משימת קבוצתית שמחייבת שיתוף פעולה ותיאום. במקום שהשחקנים יתמודדו לבד מול החידה, הם פועלים יחד כקבוצה, כל אחד בתורו מבצע מהלך אחד בלבד, כשהמטרה היא לפתור את החידה בצורה היעילה ביותר תוך התחשבות בצוות.

מהלך המשחק (גרסה קבוצתית):
מניחים על הקרקע 3 חישוקים זה לצד זה בשורה. בתוך החישוק השמאלי מניחים פירמידה של שלבים בגדלים שונים מהגדול לקטן – לפחות 4 שלבים ליצירת אתגר התחלתי, עם שלב נוסף בצד להעלאת רמת הקושי בהמשך.
המשתתפים מסתדרים בטור מול הפירמידה – רצוי לסמן קו זינוק במרחק של כ-10 מטרים מהפירמידה.
בכל תור, רק שחקן אחד יכול לגשת לפירמידה, והוא יכול לבצע מהלך אחד בלבד – להזיז שלב אחד מהפירמידה ולהניח אותו באחד מהחישוקים האחרים.
החוקים:
יש לשנע את כל הפירמידה מהחישוק השמאלי לחישוק הימני.
מותר להזיז רק שלב אחד בכל פעם.
ניתן לקחת חלק רק מחלקו העליון של המבנה.
אסור להניח חלק גדול על חלק קטן ממנו.
אין לתת הוראות לשחקנים אחרים, אלא אם כן הם מבקשים עזרה מהקבוצה.
כל בקשת עזרה עולה לקבוצה במהלך נוסף.
מתן עזרה ללא בקשה יעלה לקבוצה בקנס של 2 מהלכים נוספים.
המשימה מסתיימת כאשר כל הפירמידה מועברת לחישוק הימני לפי הסדר מהגדול לקטן.
בגרסה הזאת, המשחק מקבל אופי קבוצתי עם דגש על תיאום ושיתוף פעולה. כל אחד מהמשתתפים תורם את החלק שלו למהלך הכללי, אבל אף אחד לא יכול לפתור את החידה לבד – מה שמחייב את כולם לעבוד יחד ולשתף פעולה.
היכולת לשתף פעולה – מה בין חידה למנהיגות?
אם יש משהו ש"חידות" כמו מגדלי האנוי מלמדות אותנו, זה איך לפתח סגנון מנהיגות שמבוסס על הקשבה ושיתוף פעולה. כל חבר בקבוצה נדרש לקחת תור, אך מבלי לשלוט על האחרים. תחשבו על זה קצת כמו הנהגת קבוצה בעידן המודרני: זה לא רק לדעת להוביל, אלא גם לדעת מתי לשחרר ולתת לאחרים להוביל.
החוקים המיוחדים של המשחק, כמו הקנס על מתן עצות מבלי שהן התבקשו, מחדדים את היכולת לתקשר באופן מבוקר וללא דומיננטיות מיותרת. אתם יכולים לראות איך המצב הזה משקף גם חיי יום-יום בקבוצות עבודה: אין מקום לרעש, אבל יש מקום לשיחה איכותית.
איך זה נראה בפועל?
בואו נדבר רגע על איך המשחק הזה עובד בפועל. התחלנו עם קבוצה של אנשים שרובם לא מכירים אחד את השני. כולם ניגשים למשחק בחשש קל – בכל זאת, הם לא רגילים להתמודד עם חידות תחת עיני הקבוצה. אבל ברגע שמתחילים, כולם משתלבים. יש את זה שמיד מנסה להבין את החוקים, את ההוא שרוצה לבצע את המהלך הראשון, ואת זו שמחכה ורוצה לראות איך כולם מסתדרים לפני שהיא לוקחת חלק.
ומה קורה בהמשך? החוקים שמגבילים את העזרה מונעים דינמיקה של "הצעת פתרונות" ומכריחים את הקבוצה למצוא דרכים עדינות יותר לתקשר. כל מהלך משותף מחזק את הדינמיקה הקבוצתית. כעסים או תסכולים יכולים לצוץ כשמשהו לא מצליח, אבל בדיוק ברגעים האלה נוצרת הזדמנות – איך הקבוצה תתגבר על האתגר? איך הם יתקשרו כדי להצליח יחד?
חידות הן תהליך של למידה
חשוב לזכור – לא כל החידות נועדו להיפתר באופן מיידי. תהליך הלמידה שנוצר בזמן ההתמודדות עם חידה מורכב כמו מגדלי האנוי חשוב יותר מהפתרון עצמו. זה בדיוק מה שמאפשר לחידות לתרום לחיזוק הקשרים החברתיים בקבוצה – לא הפתרון, אלא הדרך אליו. כל טעות הופכת להזדמנות ללמוד, לתקן ולהתקדם. זה מעין תהליך של גילוי עצמי בתוך הקבוצה.
סיכום – חידות הן לא רק אתגר מחשבתי
חידות כמו מגדלי האנוי מראות לנו שמשחקי חשיבה הם יותר מסתם תרגילים מנטליים – הם הזדמנות ליצירת קשרים וחיבור אמיתי בין אנשים. תהליך הלמידה המשותף, הצורך לשתף פעולה, והתחושה המשותפת של הצלחה הם כלים רבי עוצמה לחיזוק הקשרים בקבוצה. בפעם הבאה שתמצאו את עצמכם עם קבוצה של אנשים שצריכים להתחבר, נסו לשים להם חידה, ותראו איך, דרך האתגר, הם מתקרבים.
רוצים עוד רעיונות למשחקי גיבוש וחיבור? אתם מוזמנים להמשיך לעקוב אחרי עוד תובנות ופעילויות שאשמח לשתף!

גל פליקסברודט
מנחה ODT לסדנאות גיבוש ומשחקולוג לתהליכים חברתיים משנת 2010.
מעוניינים להזמין מאיתנו פעילות/סדנא?
נהנתי מאד מהניתוח וההסבר של הערכים המוספים במשחק שנראה כביכול אתגר פיצוח מחשבתי בלבד.