בין אם אתם הורים, מורים או סתם אנשים שחולמים על עתיד זוהר לדור הבא, יש נקודה אחת ברורה – ילדים אוהבים לשחק. אבל מעבר לזה, הם אוהבים לנצח. עכשיו, תשמעו, יותר משהם אוהבים לנצח, הם שונאים להפסיד. הפסד עבור ילד זה לא רק פגיעה באגו, זה יכול להיות פצע עמוק בביטחון העצמי. ראיתי את זה כל כך הרבה פעמים כמנחה סדנאות גיבוש. ילדים יעדיפו להפסיד את המשחק רק כדי לא לחוות את התחושה הנוראית הזאת של כישלון.
וזה לא סתם – זה מנגנון ההישרדות שלנו. בדיוק כמו שמישהו בורח מלבה חמה שמתקרבת אליו, כך ילדים בורחים מהפסד. הם מוכנים אפילו להמציא תירוצים יצירתיים או פשוט לוותר על משחק מראש. אז מה עושים? איך אנחנו יכולים ללמד אותם להתמודד עם הפסדים בצורה בריאה, ואפילו לגרום להם ליהנות מתהליך הלמידה והכישלון? איך עוזרים לילד לא רק לשחק, אלא לשחק את החיים, ולנצח במיומנויות החיבור וההתמודדות?
במאמר זה נענה על שאלה אחת פשוטה, למה ילדים שונאים להפסיד? ואיך אפשר להתמודד עם התופעה.
למה ילדים שונאים להפסיד?
בואו נתחיל מהבסיס. הפסד במשחק עבור ילד, זה לא רק 'לא ניצחתי'. זו תחושת תסכול שמלווה בהשוואה מתמדת לסובבים. תחושת הפסד פוגעת בביטחון העצמי ומביאה איתה חשש להתמודד עם אתגרים חדשים. הרי מי רוצה להתנסות במשהו שיכול לגרום לו להרגיש קטן? זה מנגנון ההגנה שמושך אותנו להימנע מכל מה שמאיים על תחושת ההצלחה שלנו.
אז מה עושים? איך פורצים את המעגל הזה?
משחקי חיבור: לשחק ביחד, לנצח ביחד
כשהתחלתי להעביר סדנאות גיבוש לילדים, הבנתי את הכוח המטורף שיש למשחקי חיבור. אלו משחקים שבהם המשחק הוא לא 'נגד', אלא 'בעד'. כולנו משחקים באותו צוות, כולנו עובדים ביחד כדי לנצח את האתגר. והתוצאה? תחושת הניצחון הקבוצתית עולה על כל ניצחון אישי, כי עכשיו אתה יכול לשתף את ההישג שלך עם אחרים. התחושה המשותפת הזו היא כפולה ומכופלת – כי כשמנצחים ביחד, יש לך שותפים לחגיגה!
קחו לדוגמה את המשחק 'התחממות גלובלית'. פרסו 'קרחון' (שמיכה על הרצפה) ותעלו עליו עם כל המשתתפים. האתגר: כל הרגליים צריכות להיות על הקרחון, בלי לגעת ברצפה שמסביב. כל פעם מקטינים את הקרחון עד שכבר אין מקום. בסוף, כשמגיעים לנקודה שבה זה נראה בלתי אפשרי, מודיעים שהצוות הצליח והם ניצלו בזכות עבודה משותפת. עכשיו, כשניצחתם יחד, התחושה הזאת נשארת עמוק בלב – תחושת מסוגלות ושיתוף פעולה.
מה קורה כשמפסידים?
אבל מה עם הפסדים? זה הרי בלתי נמנע, ובכנות, גם חשוב. תראו, לא כל משחק נגמר בניצחון, וזה בסדר גמור. כאן נכנסת המיומנות ללמד את הילדים איך להתמודד עם הפסד, ולהראות שזה לא סוף העולם.
אם הפסדתם במשחק – תנו לילד לראות איך אתם מתמודדים עם זה בכיף. הפכו את זה לחוויה מלמדת, כזאת שמראה שגם מהפסדים אפשר ללמוד משהו. כשמפסידים כקבוצה, תחושת התסכול מתפזרת בין כל המשתתפים ומאפשרת להקל על ההתמודדות. בשורה התחתונה, ההפסד משותף – ולכן הוא פחות כואב.
להפסיד זה חלק מהמשחק – והחיים
כמו שאומרים, 'צרת רבים חצי נחמה'. וכשאנחנו מצליחים להראות לילדים שזה בסדר להפסיד, הם מפתחים חוסן נפשי וביטחון עצמי. זה לא משהו שקורה ביום אחד, אלא תהליך שאותו אפשר לטפח דרך משחקים שמתאימים לגילם.
בואו נודה באמת – ילדים, וגם אנחנו, אוהבים תחרות. זה חלק טבעי מהחיים להשוות ולהתחרות, וזה מה שדוחף אותנו להשתפר. אבל חשוב לעשות את זה בהדרגה, במיוחד כשמדובר בילדים. לכן, אם בא לכם להתחיל לשלב משחקי תחרות בין-אישית, תעשו את זה בעדינות. בהתחלה, קבוצה מול קבוצה, וכשהם כבר מתורגלים, תעברו למשחקים אחד על אחד.
איך משחקים יכולים לעזור בחיים?
מה שמשחקי חיבור יכולים ללמד את הילדים הוא לא רק איך לנצח, אלא איך להיות חלק מקבוצה, איך לשתף פעולה, להקשיב לאחרים ולעבוד יחד למען מטרה משותפת. כשהם חווים את ההצלחות האלה, הביטחון העצמי שלהם עולה, וכתוצאה מזה הם מרגישים הרבה יותר מוכנים להתמודד עם כל אתגר שמגיע לפתחם.
לדוגמה, כשאני עובד עם קבוצה, אני תמיד שואף שהמטרה המרכזית תהיה תחושת החיבור. זו לא משימה שולית – להפך, זה העניין הכי חשוב במשחק. והדרך לשם היא דרך משימות שמבוססות על עקרונות הלמידה ההתנסותית, כמו פעילויות ODT (Outdoor Training). המשחקים האלה לא רק מאתגרים את הילדים, הם גם מעצימים את המעורבות הרגשית שלהם, ומגבירים את ההפנמה והלמידה מהתהליך.
לסיכום – איך הופכים הפסד לניצחון?
בסופו של דבר, משחקים הם לא רק אמצעי להעביר את הזמן – הם כלי משמעותי ללמידה, להתחברות, ולהתמודדות עם החיים עצמם. כשילדים לומדים להתמודד עם הפסדים כבר מגיל קטן, הם מפתחים כישורים שיעזרו להם להתמודד עם אתגרים אמיתיים בחיים.
אם אתם רוצים לראות עוד רעיונות למשחקים שמחברים בין אנשים, בונים ביטחון ומלמדים להתמודד עם הפסד, תמשיכו לעקוב אחר יוניטי פעילויות גיבוש וחיבור. יש עוד הרבה מה ללמוד ולגלות!
גל פליקסברודט
מנחה ODT לסדנאות גיבוש ומשחקולוג לתהליכים חברתיים משנת 2010.
מעוניינים להזמין מאיתנו פעילות/סדנא?