איך לתקן את העולם דרך פאזלים ושינויים קטנים

גל פליקסברודט
17 ביוני
זמן קריאה 3 דקות

"כשאתה מתקן את האדם, אתה מתקן את העולם". זה נשמע אולי כמו סיסמה מתוך פוסטר השראה, אבל מאחורי המשפט הזה מסתתר עולם שלם של חוכמה. תחשבו על זה: לפעמים כשאנחנו נתקעים בחיים, במקום לתקן את העולם סביבנו, כל מה שצריך הוא לשנות משהו קטן בעצמנו – ולפתע הכל מסתדר.

שמי גל פליקסברודט, מנחה סדנאות גיבוש ומשחקולוג המתמחה בפיתוח משחקי חיברות, ובמאמר הזה אני אעסוק בדיוק בזה, ובכיצד משחקים יכולים לשמש כלי רב-עוצמה לחיבור, לתובנות חדשות, ואפילו לתיקון העולם – לפחות באופן סימבולי.

נתחיל בסיפור קטן שמכניס אותנו לעניין, ואז נצלול לעולם הפאזלים, המשחקים והחיבורים שאנחנו יוצרים בחיים, גם במובן האישי וגם במובן החברתי. לאורך הדרך נשלב רעיונות למשחקי חיבור שמזמינים אתכם לחשוב על העולם והאנשים סביבכם בצורה חדשה. בואו נתחיל.

כשתיקנתי את האדם, הצלחתי לתקן את העולם – סיפור עם תובנות לחיים

הסיפור הקצר שלנו מתחיל עם אב מדען שמנסה למצוא לעצמו קצת שקט כדי לעבוד. הבן בן ה-7 שלו, סקרן ורעשן, לא מאפשר לאב לרכז את מחשבותיו. אז מה עושה אבא חכם? הוא מוצא פתרון פשוט וגאוני – הוא גוזר תמונה של מפת כדור הארץ לחתיכות קטנות ומבקש מהילד להרכיב פאזל. "כשאתה מסיים", אומר האב, "תבוא אליי שוב".

במחשבה שזה ייקח לפחות שעה, האב חזר לעבודה, אבל הילד הפתיע אותו כשחזר אחרי מספר דקות בלבד, כשהפאזל כולו מורכב בשלמותו. "איך עשית את זה כל כך מהר?" שאל האב. הילד השיב בחיוך: "בצד השני של המפה היה ציור של אדם. כשתיקנתי את האדם, הצלחתי לתקן את העולם."

מה הסיפור הזה מלמד אותנו? לפעמים, כשאנחנו מנסים לתקן בעיות גדולות בעולם, המפתח האמיתי לשינוי הוא להתחיל בקטן – לשנות את עצמנו. המשחק הזה, למרות שהוא פשוט למדי, מעביר מסר חזק. הפאזל הפך להיות לא רק משחק, אלא גם סמל להתפתחות אישית.

הכנת פאזלים דו-כיווניים: חיבור בין העולם הפנימי לחיצוני

הרעיון הזה יכול להפוך למשחק מגבש ומלא תובנות. נסו ליצור פאזלים דו-כיווניים: בצד אחד דמות של אדם (אולי תמונה של ילדיכם או של הקבוצה), ובצד השני תמונה של העולם. זה לא רק משחק יצירתי וכיפי, אלא גם כלי נפלא להעברת מסרים חינוכיים וחברתיים. ככל שהמשתתפים מרכיבים את הפאזל, הם יתחילו לחשוב על הקשר בין האדם לעצמו לבין העולם שבו הוא חי. התובנות האלה יכולות ליפול כמו "אסימונים" במהלך המשחק.

אפשר גם להרחיב את הרעיון הזה ולהשתמש בתמונות אחרות בהתאם למסר שאתם רוצים להעביר. לדוגמה, בצד אחד של הפאזל אפשר לשים תמונה של טבע, ובצד השני תמונה של אנשים בעבודה משותפת. המשחק הפשוט הזה הופך לכלי של חיבור והבנה, והוא מאפשר לאנשים להביע רעיונות ואסוציאציות משלהם על היחסים בין הפרט לסביבה.

פאזלים – מסורת של חיבור בין עולמות

הפאזל עצמו הוא אחד ממשחקי החשיבה השיתופיים המוכרים ביותר בעולם. הסיפור האמיתי מאחורי הפאזל מספר על חרט ומפתח מפות בשם ג'ון ספילברי, שיצר את הפאזל הראשון ב-1760. הוא עשה זאת כדי לעזור לתלמידים ללמוד גאוגרפיה בבריטניה. המשחק הזה הפך מהר מאוד לאמצעי לימודי, וגם לכיף משפחתי.

מאז, הפאזל עבר שדרוגים רבים, ובימינו אפשר למצוא אותו במגוון צורות, רמות קושי ואפילו בעיצוב אישי. אבל מה שהפאזל מצליח לעשות בצורה פשוטה הוא לחבר בין חלקים נפרדים לכדי תמונה שלמה – וזהו תהליך שמדמה את החיים עצמם. הרי כולנו חלק מחברה, והמשחק הזה ממחיש בצורה נהדרת את החשיבות של כל פרט במערכת גדולה יותר. ואיזה מבאס זה כשחלק אחד הולך לאיבוד.

סיכום: כשחלקים מתחברים – משהו עמוק קורה בלב

כשהילד בסיפור הרכיב את האדם – הוא הצליח לראות את התמונה הגדולה באמת. וזה בדיוק מה שאנחנו מנסים לעשות גם כבני אדם, גם כמנחים, וגם כמשתתפים בעולם הזה. דרך פאזלים, דרך משחקים, ודרך כל חלק שאנחנו מנסים לסדר במקום – אנחנו בעצם לומדים על עצמנו, על האחרים, ועל הקשרים שמחברים בינינו.

משחקים שיתופיים כמו הפאזל הדו-צדדי הם לא רק חוויה, אלא הזמנה להסתכל פנימה – ולהתחיל שינוי קטן שיכול להשפיע רחוק. אז בפעם הבאה שתתלבטו מאיפה להתחיל לתקן – אולי שווה לשאול: איזה חלק בי אני יכול לחבר מחדש?

אז למה אתם מחכים? יש לכם פה כלים חזקים למשחקי גיבוש וחיבור. נסו אותם, שתפו עם החברים והקולגות שלכם, ותראו איך אפשר לתקן את העולם – צעד אחד קטן בכל פעם.

כנסו לבלוג של יוניטי לעוד משחקי גיבוש, רעיונות לפעילויות ODT וטיפים להנחייה.